מטבעות דיגיטליים בישראל: מה רשות המסים מצפה ממך

רשות המסים בישראל רואה במטבעות דיגיטליים נכס ולא מטבע. הסיווג הזה, שנקבע לפני שנים, מכתיב את כל השאר: כל מכירה מהווה אירוע מס החייב במס רווח הון.

מה מפעיל את אירוע המס

בניגוד לתפיסה רווחת, אין צורך להמיר לשקלים כדי להתחייב במס. בין היתר נחשבות למכירה:

• מכירת מטבע דיגיטלי תמורת מטבע בעל הילך חוקי;
• החלפת נכס דיגיטלי אחד באחר;
• שימוש במטבע דיגיטלי לתשלום עבור מוצר או שירות;
• מכירת אסימון שהתקבל כתגמול או בסטייקינג.

עצם ההחזקה, לעומת זאת, אינה מפעילה דבר. לא עליית הערך הרעיונית ממוסה, אלא המימוש.

משקיע או עוסק?

זו ההבחנה המכרעת, והיא משנה את גובה המס באופן דרמטי.

פעילות הונית

אדם פרטי שמשקיע את חסכונותיו נכנס למסלול רווחי ההון, בשיעור מס קבוע. זהו המקרה הנפוץ ביותר.

פעילות עסקית

היקף פעולות גבוה, תדירות גבוהה, שימוש במינוף, הפעלת כלים אוטומטיים או ניהול כספי אחרים עשויים להוביל את רשות המסים לסווג את הפעילות כעסקית. במקרה כזה הרווחים ממוסים לפי מדרגות מס ההכנסה ונושאים גם בדמי ביטוח לאומי.

כרייה וסטייקינג

הכנסות מכרייה מנותחות בדרך כלל כהכנסה מעסק, החייבת במס עם קבלתה. תגמולי סטייקינג מעוררים שאלה של עיתוי — במועד ההקצאה או במועד המכירה — שראוי להכריע בה לגופו של תיק.

החובות המעשיות שלך

• לדווח על רווחי ההון בדוח השנתי;
• לשמור היסטוריית עסקאות מלאה, פלטפורמה אחר פלטפורמה, לרבות פלטפורמות שנסגרו מאז;
• לתעד את עלות הרכישה של כל מנה שנמכרה — זהו המסמך שכמעט תמיד חסר;
• לדווח, במקרים הרלוונטיים, על החזקת חשבונות בפלטפורמות זרות.

הבעיה מול הבנקים

הבנקים בישראל מפעילים נהלי ציות מחמירים על כספים שמקורם בנכסים דיגיטליים. העברה מפלטפורמה עלולה להיחסם בהיעדר אסמכתאות. תיק מתועד — היסטוריית עסקאות, הוכחת עלות ואישור רואה חשבון — מקל על ההעברה משמעותית.

בתחום הקריפטו הקושי כמעט אף פעם אינו חישוב המס. הקושי הוא שחזור ההיסטוריה, שנים לאחר מעשה.